היא נחשבת למחלה שכיחה יחסית, ובמיוחד במדינות העולם השלישי. יחד עם זאת, היא יכולה להופיע גם במדינות מודרניות, מערביות, כשהסיבות לה הן רבות ומגוונות. הפטיטיס a, b או c, היא מחלת כבד, שתוקפת נשים וגברים כאחד, צעירים ומבוגרים. לכל סוג יש סיבות אחרות וגם שיטת הטיפול המוצעת משתנה בין חולה לחולה.
הפטיטיס A
הפטיטיס A היא מחלת הכבד המדבקת ביותר מבין שלושת הסוגים. הנגיף, הפטיטיס מסוג A, שנמצא בכבד, יכול לגרום לפגיעה חמורה בו, עד לכדי מצב של אי ספיקת כבד. ההדבקה בסוג זה של הפטיטיס היא לרוב על ידי צריכת מזון נגוע או שתייה של מים מזוהמים, וזו גם הסיבה מדוע מדובר בתופעה שכיחה במדינות לא מפותחות וגם באזורים שבהם התנאים הסניטריים לקויים.
הנדבקים במחלה סובלים לרוב מתסמינים קלים, שאינם מצריכים טיפול, אולם במצבים קשים וחריפים יותר יש צורך במענה תרופתי מתאים.
הפטיטיס B
הפטיטיס B היא מחלה זיהומית, הנגרמת בשל הימצאות נגיף ההפטיטיס מסוג B. המחלה עצמה יכולה להימשך מספר שבועות, שלאחריהן לעבור מעצמה או להפוך לכרונית. במקרים בהם מדובר בהפטיטיס B כרונית, תיתכן פגיעה רבה מאד בכבד וגם סיבוכים שונים, כמו סרטן הכבד או שחמת הכבד.
ההדבקות במחלה יכולה להיגרם בעקבות מגע עם נוזלי גוף נגועים, כמו זרע של אדם שנגוע בנגיף או דם. יחסי מין שאינם מוגנים יכולים לגרום להדבקות בנגיף, העברתו מהאם אל הילד, בין אם במהלך תקופת ההריון, בלידה או בהנקה, דקירה ממחט המכילה דם שהוא נגוע, כפי שעשוי לקרות לצוותים רפואיים וגם דקירה ממחט נגועה בקרב משתמשי סמים.
הפטיטיס C
גם כאן מדובר בסוג נוסף של דלקת כבד. העברת הנגיף מסוג הפטיטיס C, יכולה להתבצע במקרים הבאים: בזמן טיפול רפואי, כשאחד מאנשי הצוות נפגע ממחט המכילה דם נגוע, שימוש במחטים או במזרקים נגועים כפי שקורה בקרב משתמשי סמים או העברת הנגיף בזמן הלידה, מהאישה החולה במחלה, מהיולדת עצמה, אל הצוות המיילד.
דרכי הדבקה, הנחשבות לפחות נפוצות, הן קיום יחסי מין עם אדם, הנגוע במחלה או שימוש בכלי הרחצה של אדם נגוע, לרבות מברשת השיניים שלו.
הטיפול בדלקות כבד
הטיפול בכל אחת מהמחלות נעשה תוך התייחסות למצבו הנקודתי של הסובל מהמחלה, לתסמינים הנלווים לה, לגילו וגם למצב בריאותו הכללי ולבעיות הרפואיות הנוספות שמהן הוא סובל (במידה ואכן סובל מכאלו).
אבחון המחלה איננו פשוט, שכן מדובר לרוב בתסמינים מגוונים מאד שלא בהכרח מצביעים על ההדבקות במחלה ולכן יש צורך לבחון שורה של פרמטרים כדי לאשר או לשלול אותה. בחלק מהמקרים מוצע טיפול תרופתי אנטי דלקתית ובחלק, כשמדובר במצבים קלים, נדרש מעקב אחר תפקודי הכבד של החולה. במצבים חמורים יותר, כשהמחלה הופכת לחריפה וגורמת לשחמת הכבד, תידרש השתלת כבד.
אולי יעניין אותך גם:
פרס נובל הוענק השנה למגלי הנגיף שגורם להתפתחות דלקת כבד נגיפית