אחד התפקידים העיקריים של הכבד הוא לפרק חומרים הנצרכים בבליעה, כולל תרופות, צמחי מרפא ותוספי תזונה.
תהליך זה מתרחש ברוב המקרים ביעילות וללא גרימת נזק. כאשר תרופות חדשות מפותחות, הן נבדקות בהרחבה בקרב אנשים רבים לפני אישור לשימוש כללי.
במהלך תקופה זו, בדיקות קפדניות מבוצעות על מנת להבטיח כי הכבד אינו ניזוק. מסיבה זו, הרוב המכריע של התרופות הקיימות כיום, בטוחות גם עבור אנשים עם מחלת כבד. למרות אמצעי הגנה אלו, תרופות עלולות לעתים להזיק לכבד.
בחלק מהמקרים, אדם עשוי להיות בעל נטייה נדירה שגורמת לכבד לרגישות לפציעה לאחר נטילת תרופה מסוימת. מומחים מכנים מצב זה תגובה אידיוסינקראטית. מצב זה מתרחש במקרים נדירים ביותר וברוב המקרים לא ניתן לחזות אותו.
תגובות שליליות לתרופות
מדי פעם, תרופות הוכחו כבטוחות במהלך הבדיקות, אך נמצאו מזיקות כאשר שוחררו לשימוש כללי בקרב מיליוני אנשים שהשתמשו בהן. במקרים אחרים, אנשים עם מחלת כבד עלולים להיות בסיכון מוגבר לפתח נזק לכבד במהלך שימוש בתרופות מסוימות.
תרופות הידועות כרעילות לאנשים עם מחלת כבד, נושאות בדרך כלל אזהרה לגבי השימוש בהן בקרב אנשים עם בעיות בכבד.
תסמיני תגובות הכבד לתרופות
ברוב המקרים, נזק משמעותי לכבד עלול להתרחש לפני הופעת תסמינים אופייניים של מחלות כבד, הכוללים בחילות, חוסר תיאבון, חוסר נוחות בפינה הימנית העליונה של הבטן, גירוד בכל הגוף, שתן כהה, מחלת הנשיקה, וצהבת, המתבטאת בשינוי גוון צהוב של העיניים והעור.
אך אנשים רבים אינם חווים כלל תסמינים. בדיקות דם מאתרות ברוב המקרים עדויות לפגיעה בכבד טרם התפתחות התסמינים. כאשר תרופה הידועה ככל הנראה כעלולה לגרום לנזק לכבד, הרופא עשוי להמליץ על בדיקות דם תקופתיות, ובדיקות לאיתור מחלות כבד, לאחר הפעלת התרופה, כך שכל עדות לנזק לכבד ניתנת לגילוי לפני הופעת התסמינים.
אבחון בעיות כבד כתוצאה מתרופות
נזק מכל סוג שהוא לכבד, מזוהה ברוב המקרים באמצעות בדיקות דם. במקרים רבים אין צורך לפקח על בדיקות הכאב עם תחילת נטילת התרופה. אם הרופא מתכנן להשתמש בתרופה שבעבר הוכחה לעיתים רחוקות כגורם לנזק לכבד, הבדיקה הנפוצה ביותר המשמש לניטור הכבד היא פאנל כבד, המורכב ממספר בדיקות דם המצביעות על נזק לכבד.
בדיקות אלו הן אלקליין ובילירובין. קיימים גורמים רבים אחרים לתגובות שליליות של הכבד כתוצאה מנטילת תרופות, ומסיבה זו הרופא עשוי לבצע בדיקות כבד בסיסיות טרם תחילת התרופה על מנת להיות בטוח שהתגובה תקינה.
תוצאות בדיקות כבד
תגובות קלות של הכבד המתבטאות בבדיקות אלו עשויות להתרחש לאחר התחלת התרופה, ואינן מצביעות על נזק משמעותי לכבד. רופאים נוטים להיות מודאגים ביותר מנזק חמור לכבד הנגרם כתוצאה מתרופות אם מתרחשת עלייה בבילירובין.
אם הערכים קלים, התרופה נמשכת והמטופל עובר בדיקות מעקב לאיתור בעיות בכבד. ברוב המקרים, בדיקות תפקודי הכבד יחזרו לנורמה למרות המשך הטיפול התרופתי.
התרופה אצטמינופן ובעיות בכבד
התרופה הידועה ביותר שעלולה להזיק לכבד היא אצטמינופן. תרופה זו זמינה באופן נרחב ללא מרשם. רוב תרופות הכאבים שכותרתן "לא אספירין" מכילות רכיבים של תרופה זו, כמרכיב העיקרי. כשמבוצע שימוש מכוון בתרופה אצטמינופן, היא בטוחה ביותר גם לאנשים עם מחלת כבד.
אך נטילת מינון גבוה מדי בבת אחת ברציפות במשך מספר ימים, עלול לגרום לנזק לכבד. אנשים עם מחלת כבד אינם צריכים לקחת למעלה מאלף מיליגרם של התרופה לכל מנה, ולא יותר משלושת אלפים מיליגרם ביום אחד.
אצטמינופן ואלכוהול
אנשים ששותים משקאות אלכוהוליים באופן קבוע, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח נזק כבד מאצטמינופן. שתייה קבועה של אלכוהול משנה את האופן בו הכבד מפרק תרופות מסוימות.
במקרה של אצטמינופן, שימוש באלכוהול מוביל להצטברות תוצר לוואי רעיל של אצטמינופן בכבד, שעלול להרוג את תאי הכבד. אנשים ששותים אלכוהול באופן קבוע, אינם צריכים לקחת תרופה זו, או לקחת מינון קטן, אם בכלל.
שימוש בתרופה אצטמינופן למחלות אחרות – גם אם משתמשים בתרופה למחלה אחרת, יש להשתמש תמיד במינון הנמוך ביותר על מנת לחוות הקלה. חשוב לקרוא את תוויות כל תרופות המרשם והתרופות ללא מרשם. במקרים רבים, רכיבי אצטמינופן עשויים להיות נוכחים במספר תרופות אשר עלולות לגרום לנטילת מינון גבוה יותר.