חסימת דרכי מרה

דחסימת דרכי מרהרכי המרה הם צינורות העוברים מהכבד לכיס המרה ומכיס המרה לתריסריון (תחילת המעי הדק).

בצינורות אלו עוברים מיצי המרה המורכבים ממים (רוב החומר), מלחי מרה, יונים, כולסטרול, פיגמנטי מרה וחומרים הקרואים "פוספוליפידים".

מיצי המרה מיוצרים בכבד ומועברים לכיס המרה לשם אגירה, בעת הצורך יתכווץ כיס המרה ויופרשו מיצי המרה למעי הדק.

מהם התפקידים של מיצי המרה?

  • ספיגה של שומנים
  • שפעול אנזימי לבלב
  • הפרשה של מטבוליטים וכולסטרול דרך המרה.

חסימה של דרכי המרה:

חסימה של דרכי המרה היא מצב בו חלק מסוים בצינורות שמעבירים מרה נחסם. החסימה יכולה להיות במקומות שונים לאורך הצינורות – מהכבד דרך כיס המרה ועד המעי. למשל יתכן ותהיה חסימה בצינור שמעביר מרה בין הכבד לכיס המרה או בצינור המעביר מרה מכיס המרה למעי הדק.

ישנם מצבים שונים הגורמים לחסימה של דרכי המרה.

מה יכול לגרום לחסימה בדרכי המרה?

גורמים שונים יכולים לגרום לחסימה של דרכי מרה, יחד עם זאת הגורם השכיח ביותר לחסימת דרכי המרה הם אבני מרה.

בנוסף, טראומות שונות גידולים שונים כמו גידול בראש הלבלב ועוד גורמים נוספים יכולים לגרום לחסימה של דרכי המרה.

מהם הגורמים להתפתחות אבני מרה?

  • עודף כולסטרול במיצי המרה
  • הפרשה מוגברת של מוצין בכיס המרה (מוצין הינו חומר סמיך המופרש מכיס המרה)
  • הפרעות תנועה והתרוקנות של כיס המרה

מכיוון שנשים יותר נוטות לפתח אבני מרה, השכיחות של חסימת דרכי מרה גבוהה יותר בנשים מאשר בגברים.

מהם הסימפטומים של חסימת דרכי מרה?

ישנם סימפטומים שונים לחסימת דרכי המרה. חסימה זו גורמת לכך שמיצי המרה לא יגיעו למעי הדק, התוצאה של כך היא צואה לבנה – מיצי המרה דרושים לצבע.

חומרים מחומצות המרה, במצב של חסימה, נספגים לזרם הדם דבר הגורם לתסמינים של צהבת, גרד ושתן כהה.

תסמינים נוספים יכולים להיות חום, בחילות והקאות, כאבים בבטן בחלק הימני העליון – האזור האנטומי בו מצוי כיס המרה (למרות שישנן עוד אבחנות בהן ישנם כאבים בחלק הימני העליון של הבטן, אבני מרה היא אחת מהן), בעיות בספיגת שומנים ובספיגת ויטמינים המסיסים בשומן ועוד.

אבחנה של חסימת דרכי מרה

בדיקות דם

  • רמות הבילירובין (חומר המופרש במרה) עולות.
  • Alkaline phosphatase עולה
  • רמותיהם של אנזימי כבד עולים

בדיקות נוספות

  • אולטרסאונד (ניתן בעזרתו לראות אבנים בדרכי המרה)
  • HIDA scan– בדיקה המשתמשת בחומר רדיואקטיבית ונותנת מידע לגבי כיס המרה והצירויות אפשריות.
  • Cholangiography– זהו צילום X-ray של דרכי המרה
  • בדיקת MRI
  • MRCP
  • ERCP– משמש גם לטיפול. משתמשים באנדוסקופ ובצילום X-ray, מאפשר לראות ולטפל בדרכי המרה.

בדיקות לזיהוי חסימה בדרכי מרה

  • אולטרסאונד של הבטן
  • בדיקת CT של הבטן
  • ERCP– צינור שנכנס מהפה ומגיע עד לדרכי המרה, בעזרתו מצנתרים ופותחים את דרכי המרה.
  • PTCA– שימוש בצנתר המוכנס מהבטן דרך הכבד, משם מגיעים לדרכי המרה, השיטה דומה ל ERCP, רק שכעת היא נעשית מהבטן ולא מהפה.
  • MRCP

טיפול בחסימת דרכי מרה

מטרת הטיפול היא לפתוח את החסימה, לכן הטיפול יהיה בהתאם לגורם החסימה. כך למשל, במצב של אבנים, ישתמשו לרוב בשיטה אנדוסקופית – ERCP כדי להוציא את האבנים. בדרך כלל כיס המרה יוסר כירורגית אם ההיצרות נגרמה על ידי אבנים. אם יש חשד לזיהום יונפקו אטיביוטיקות מתאימות.

מה ניתן לעשות כדי להוריד את הסיכון לחסימת דרכי מרה?

ישנן דרכים שונות להוריד את הסיכון לחסימת דרכי מרה.

בין היתר יש הממליצים על העלאת הכמויות של הסיבים התזונתיים בדיאטה, הורדת כמות הסוכר והשומנים הרווים והורדה במשקל במידה וסובלים מעודף משקל.