בדיקת מיפוי כבד כוללת הליך רפואי לא פולשני המתבצע במכון לרפואה גרעינית. זוהי בדיקה קצרה הכוללת מיפוי של כדוריות דם אדומות ומתבצעת באמצעות הדמיה איזוטופית, במטרה לזהות גידולים או מקורות לדימומים בכבד ובמערכת העיכול.
מטרת הבדיקה לרוב הינה זיהוי של שלבים בהתפתחות שחמת הכבד. בדיקה זו מתבצעת ברוב המקרים בשילוב עם בדיקת מיפוי טחול וניקור כבד, ותוצאותיה בודקות את פיזור החומר שהוזרק בכבד ובטחול.
החומר המוזרק מתפזר על פני 85% מהכבד, עשרה אחוזים מהטחול, וחמישה אחוזים ממח העצם. החומר המשמש כסמן מוכנס לנבדק באמצעות עירוי או פרפרית לווריד ולאחר מכן מתבצע צילום על ידי מצלמת גאמא. הבדיקה אינה כואבת ונמשכת כחצי שעה עד ארבעים דקות.
תהליך בדיקת מיפוי כבד
בדיקה זו מתבצעת כשהנבדק שוכב על גבו ומצלמת גאמה מופנית אל בטנו. לפני הצילום מוחדר לגופו סמן רדיואקטיבי בכמות קטנה אשר אינה גורמת לתופעות לוואי חמורות אולם ייתכנו תסמינים קלים בהם פריחה בעור או גרד. לאחר החדרת החומר יש להמתין כשעתיים עד לפיזורו האפקטיבי בגוף וקליטתו על ידי כדוריות הדם.
עם הזרקת הסמן ניתן לבצע סדרה של סריקות בהתאם לבעיה הרפואית הנבדקת ולאחר כשעה חוזרים לביצוע סדרת בדיקות נוספת לאחר שהחומר המסמן מתרכז באזור הנבדק, הכבד.
מטרת בדיקת מיפוי כבד
בדיקת מיפוי כבד מאפשרת איתור שינויים ומצבים פתולוגיים ומתבצעת ברוב המקרים ללא הרדמה ואף ללא צורך באלחוש. אם הנבדקים הם ילדים קטנים או תינוקות ניתן לכסות אותם בסדין על מנת למנוע תזוזה שלהם במהלך המיפוי. לאחר הזרקת החומר הרדיואקטיבי עדיין ניתן לשהות במחיצת הנבדקים וגופם אינו פולט קרינה בשיעור מסוכן.
מיפוי היא בדיקה מתחום בדיקות ההדמיה, המשלבת שימוש באמצעי הדמיה מתקדמים עם רפואה גרעינית. הבדיקה מאפשרת אבחון של מחלות שונות בשלביהן הראשוניים ובכך היא מסייעת לתכנון הטיפול היעיל והמתאים ומגדילה את סיכויי הצלחתו. הבדיקה כוללת שימוש בסמנים רדיואקטיביים אשר מתרכזים באזור המטרה של הבדיקה וכן ברקמות ובמערכות הגוף.
מיפוי כבד מתבצע לצורך אבחון המצבים הבאים:
- מחלות כבד כגון הפטיטיס-דלקת הכבד. או שחמת הכבד-צירוזיס.
- גידול או ציסטה בכבד או בטחול.
- הערכת נזק לכבד או לטחול בשל חבלה.
- כאב באזור העליון של הבטן ללא סיבה ברורה.
- הגדלה של הכבד או הטחול.
מאפייני בדיקת מיפוי כבד
הקרינה הנפלטת מהסמנים הרדיואקטיביים היא של קרני גאמה בכמות מזערית וזו נקלטת ומצולמת על ידי מצלמות גרעיניות מיוחדות הרגישות לאיתור וזיהוי אותן הקרניים. בשלב הבא מתבצע תהליך של שקלול הנתונים תוך כימות ועיבוד ממוחשב שלהם.
הסמן הרדיואקטיבי בו נעשה שימוש ברוב המקרים הוא מסוג טכנציום 99. שלא כמו בבדיקת CT בה מתבצעת הקרנה על הנבדק, המצלמה הגרעינית בה נעשה שימוש בבדיקה זו אינה קורנת אלא קולטת את הקרינה אשר נפלטת מגופו של הנבדק. התוצאות המתקבלות באמצעות ההדמיה מציגות אזורים כהים או בהירים בהתאם לכמות הסמן הרדיואקטיבי שבהם ומכאן ניתן להסיק וללמוד על תפקודו של האיבר או הרקמה הנבדקת.
נקיטה באמצעי זהירות
שטף דם – כמות החומר הרדיואקטיבי אשר מוזרק הינה קטנה ביותר ואינה מהווה סיכון לנבדק, אולם כתוצאה מההזרקה עשוי להתפתח שטף דם תת עורי באזור לקיחת הדם.
הריון – הבדיקה אינה מומלצת לנשים בהיריון בשל הסכנה של מעבר החומר הרדיואקטיבי לתינוק ולכן בדיקה זו מתבצעת רק במידה ואין כל חלופה אחרת.
הנקה – בתקופת ההנקה לא רצוי לבצע את הבדיקה נוכח החשש למעבר החומר הרדיואקטיבי