צהבת ילודים היא מחלה נפוצה מאד והיא פוגעת ב – 40 אחוז מהילודים. היא מופיעה לרוב ביום השני או ביום השלישי שלאחר הלידה ונלווים אליה תסמינים שונים. שלא כמו צהבת שפוגעת במבוגרים, צהבת זו איננה מדבקת וגם איננה נחשבת למחלה זיהומית.
גורמים לצהבת אצל ילודים
צהבת ילודים, שמופיעה כאמור בסמוך ללידה עצמה, באה לידי ביטוי בגוון עור צהוב, הנגרם בשל רמות לא נורמאליות של פיגמנט הבילירובין. ישנם לא מעט תינוקות שכמות כדוריות הדם שלהם רבה מאד, בהשוואה לבני גילם ואפילו בהשוואה למבוגרים.
בתהליך פירוק כדוריות הדם, נוצר חומר בשם בילירובין, שאותו מסלק הכבד ישירות מהגוף. ישנן רמות בילירובין, הנחשבת לנורמליות, אולם ישנן כאלו הנחשבות לגבוהות. אצל תינוקות, כשהכבד שלהם איננו מפותח מספיק, עשויה להופיע תופעה זו של רמות נמוכות של בילירובין, מה שגורם להצהבת העור.
תינוקות שסוג דמם הוא A או B וסוג דם אמם הוא O, הסבירות שילקו בצהבת ילודים גבוהה מאד. הסיבה לכך קשורה בנוגדנים שנמצאים בדם מסוג זה, העוברים ישירות דרך השליה וגורמים לפירוקן המהיר של כדוריות הדם.
גם פגים חשופים יותר למחלה (תינוקות שנולדו לפני השבוע ה – 37) וגם תינוקות הסובלים מתופעה בשם "רגישות לפול" הבאה לידי ביטוי במחסור באנזים G6PD. קבוצה נוספת החשופה גם היא למחלה הם תינוקות שנוצרו בעורם שטפי דם שכן נולדו בלידה מכשירנית וגם תינוקות שלאחיהם או לאחותם, שנולדו לפניהם, הייתה צהבת.
מהם התסמינים למחלה ואיך מאבחנים אותה?
התסמינים לצהבת אצל ילודים ברורים מאד. עורו של התינוק לאחר הלידה, או יום או יומיים אחריה, יראה צהוב. אפשר להתרשם מגוון העור תחת אור פלורסנט, אז ניתן לראות זאת בבירור. ככל שרמות הבילירובין עולות, הצהבת מתפשטת בגוף.
בתחילה היא ניכרת בעיקר באזור הפנים, ובהמשך באזור החזה, הבטן, הרגליים וגם הידיים. גם לחמיות העיניים הופכות לצהובות, כך שקשה מאד להתעלם מהצבע.
צהבת אצל ילודים איננה נחשבת לרוב למחלה מזיקה אולם במקרים נדירים בהם רמות הבילירובין גבוהות מאד, עשוי להיגרם לתינוק נזק מוחי. בדיוק מסיבה זו מבצעים בדיקת דם כדי לבחון את רמותיו ולוודא שזהו איננו מצב קיצוני. לאחר שחרור התינוק מבית החולים, יש להמשיך במעקב אצל רופא הילדים או אצל אחות טיפת חלב.
דרכים לטיפול בצהבת של ילדים
במקרים בהם ערכי הבילירובין מגיעים לרמה, המצריכה טיפול הדבר ייעשה בשיטה מיוחדת בשל פוטותרפיה – טיפול באמצעות אור. האור, המוקרן על התינוק, מביא להתפרקות הבילירובין בעורו ולהתפרקות תוצרים נוספים, המופרשים מהגוף. התינוק שוכר ערום מתחת לעור, עיניו מכוסות במסכה מיוחדת, המגינה עליהם וכך ניתן לטפל בו בצורה הטובה ביותר. הטיפול ממשיך עד שנראית ירידה בערכי הבילירובין.
לאחר מכן, ממשיכים במעקב אחר מצבו של התינוק ורמות הבילירובין כדי לוודא שהן תקינות ואינן עולות. מדובר בשיטת טיפול יעילה מאד, שבמקרים מסוימים נלווה אליה טיפול נוסף הכולל מתן נוגדי אם או החלפת הדם.
חשוב לדעת – איך מקטינים את הסיכון לצהבת ילודים?
ניתן להקטין את הסיכוי ללקות בצהבת ילודים על ידי האכלת התינוק לעיתים תכופות. על פי מחקרים, נמצא כי תינוקות שאינם אוכלים מספיק חשופים הרבה יותר למחלה.